רוב בני האדם לא נוטים להביט לעתיד הרחוק. מסיבה זו הם לא מציבים מטרות ארוכות ולכן אינם מחפשים חזון. בודאי שמעת את המשפט “אני לא יודע איפה אהיה מחר, אז אתם מדברים איתי על עוד חמש שנים?”. ובכן, אם תחיה חיים אקראיים, גם ההישגים שלך יהיו כאלה. באופן אישי, אולי נוח לך לנהל כך את חייך אבל ארגונים ועסקים אינם יכולים להתקיים ולצמוח ללא התייחסות לעתיד. מי שחי עם חזון, מגביר את סיכוייו להגשים את מטרותיו בעז”ה.

סולם, הוא דוגמא מצויינת להמחיש מהו חזון. עיצוב החזון מתחיל בחלקו העליון של הסולם והוא תשובה לשאלה מה אתה רוצה? מה רוצה הארגון שלך? מהי המטרה לשמה הוא הוקם? מה הוא בא להגשים? (דוגמא: אנחנו רוצים לסייע לחלשים וחולים) השלב השני הוא שלב האיך? איך, או באיזה תחום, באיזו דרך יגשים הארגון את מטרותיו? (דוגמא: נקים מערכת אשפוז ביתית שתאפשר לחולה לקבל טיפול בביתו ללא שהייה בבית חולים). שלב שלישי: ערכים. על פי אילו ערכי יסוד יתנהל הארגון? (דוגמא: אהבה. חסד. הכל ניתן בחינם ובהתנדבות. כבוד. אמון) שלב רביעי: תמונת העתיד. איך יראה הארגון לאחר עשר שנות פעילות? איך תתאר את הצלחתו? (דוגמא: בשנה העשירית מהיום נטפל בשניים עשר אלף איש בשנה, יהיו לנו 14 סניפים ועשרת אלפים מתנדבים). שלב חמישי: כאן נפרט אילו פעולות מעשיות נדרשות כדי להגשים את מטרת הארגון. מהם הפרויקטים המעשיים שבלעדיהם ישאר החזון שלנו הזיה או חלום נחמד (דוגמא: להכין תכנית עבודה. להקים קרן לרכישת ציוד רפואי, לרתום מנהל בית חולים שיתנדב להדריך אותנו-ועוד עשרות פעולות מעשיות הכרחיות…).

כעת, נתבונן בסולם החזון שלנו ונווכח שהוא אמנם מוצב ארצה, ניצב על קרקע המציאות המעשית של פעולות ופרוייקטים וראשו מגיע השמימה ומכוון אל גילוי הרצון, חפץ הלב, השאיפה הטובה, בקשת הטוב והרצון להיטיב. החלק העליון של הסולם נותן לו את המשמעות. המשמעות מעניקה לארגון את העוצמה להתקדם בעולם המעשה, המורכב, קשה ולעיתים מעצבן. ארגון שאיבד את המשמעות לקיומו שהעובדים בו אינם משרתים את הרעיון המרכזי שלו, או כלל אינם יודעים מהו, מצוי בהשרדות מתמדת ומשיג תוצאות חלקיות.

במאמר הבא נדבר על משהו חשוב מאין כמותו: מדדים!