צבי המאמן, הושיט לי כרטיס צבעוני, חלק, ללא ציור או כיתוב כלשהו. הוא נראה כמו כרטיס ביקור, או קלף משחקים. צידו האחד כחול והשני אדום. הוא הושיט לי את הכרטיס ואמר “זהו כמ”ז, כרטיס מהות זהות, שבו אנו מרכזים תמצית הכוחות הפועלים בנו. את הכמ”ז אנחנו נושאים בארנק, תמיד, ולכל מקום. עלי להרחיב מעט בהסבר הכלי המשמעותי הזה, הכמ”ז”. “כמה צדדים יש למטבע?”, הפתיע אותי צבי. “שניים”, עניתי במהירות. הוא הוציא מכיסו מטבע של עשרה שקלים ושיחק בו בין אצבעותיו. לפתע זרק אלי את המטבע. “כמה צדדים?”, שאל. “שניים” עניתי שוב בביטחון גמור, מצפה להפתעה.

“זה פשוט לא נכון”, חייך צבי, “למטבע שאתה מחזיק ישנם שלושה צדדים. לא הבאת בחשבון את הדופן הצרה של המטבע. זה לא צד בשבילך? מי שחי רק עם שני צדדים במטבע שלו הוא אדם של או-או. לעומתו, מי שיודע כי למטבע שלושה צדדים, הוא בן אדם של גם וגם. רק כאשר אתה מתבונן במטבע מצידו השלישי אתה יכול לראות את שני צידיו, תנסה”.

הוא החזיר לי את המטבע ועקב אחרי כשהרמתי אותו אל מול עיני והתבוננתי בו. נכון, שני צידי המטבע נגלו לעיני בו זמנית. “אז מה הענין?”, שאלתי.

“זהו, זהו בדיוק הענין, ועליו נשוחח היום”, אמר צבי, “ובכן”, פתח ואמר, “הנפש, כפי שלמדנו על פי תורת האר”י הקדוש, מורכבת משלושה חלקים: נפש אלוקית, נפש בהמית ונפש שכלית. מידת העומק שבה אנחנו מתבוננים במבנה הנפש הוא רק כפי הנדרש לנו באימון. אנחנו לא מתיימרים לחקור יותר מהנדרש לנו לצורך האימון, את תמצית האבחנות שליקטנו לצורך עבודתנו, אקריא לך מתוך הספר ‘הנפש’, מאת הרב גינזבורג.

“ובכן, תודעת הנפש האלוקית קשורה באלוקות, ושאיפתה העצמית היא לשוב ולהתאחד עם בוראה ולהתענג עליו. תכלית בריאת האדם אינה ביטול מודעותו האנושית, אלא שהמודעות האלוקית תאיר את נפשו הטבעית ואז תיווצר בנפשו ‘מודעות טבעית’, שבה מופיעה המודעות האלוקית בטבעיות בתוך כלי המודעות האנושית”.

הדברים התחילו להתחבר לתמונה שלמה. צבי המשיך: ”הנפש הטבעית היא הנפש הבהמית – הטבע האנושי המולד, המושפע מצרכיו הגופניים של האדם ומצרכי הישרדותו. הנפש הטבעית רואה את העולם הגשמי כתכלית הכל ואת קיומו של ה’אני’ כמטרה עליונה”. צבי הביט בי ושאל איזו מן השתיים יותר חזקה? האלוקית או הבהמית? “האלוקית”, עניתי כנעלב על עצם השאלה. “לא מדויק”, אכזב אותי צבי. “לא נעים, אבל הנפש הבהמית חזקה יותר. היא עשויה מחומרים ארציים. היא נבראה ראשונה, לפני הנפש האלוקית, ונהנית מאותה ראשוניות המעניקה לה את כל עוצמת החומר. הקוצקר שואל ‘איפה גר הקב”ה? ומשיב: ‘איפה שנותנים לו להיכנס’. הוא לא נכנס בכוח כמו הנפש הבהמית. הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים. זאת אמורה להופיע מהבחירה שלנו, בעז”ה”.