ארגונים מוסדיים ועסקיים גילו מכבר את העוצמה שבניהול ממוקד חזון. מחקרים השוואתיים מגלים יתרון עצום בתוצאות שמשיגים ארגוני חזון לעומת חברות מתחרות שאינן מחויבות לחזון. המענין במחקרים הללו הוא שטווח הזמן שנבחן משתרע על פני עשרות שנים, בהן חלו שינויים גדולים בתמונת השוק, בהרגלי הצריכה ובשיטות ניהול, התוצאה, חד משמעית: חברות חזון הרוויחו יותר כסף, שווי המניות שלהן גבוה יותר. במילים אחרות, חזון הוא כלי ניהולי מקדם ומשתלם. קצת מצחיק לספר ליהודים על כוחו של חזון, אבל המציאות היא שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. רבים במשק אינם מחויבים לחזון, אלא נשענים על קשרים, על קסם אישי ועבר מפואר.

חזון הוא כמו מגדלור אליו אנו שואפים להגיע, על מנת לחיות באמת את חיינו ולממש את ייעודנו האמיתי, כדי להביא למציאות את המתנה המיוחדת שאנו. דרך נוספת להגדיר זאת: מימוש החזון, מספק ערך מוסף וייחודי של מי שאנחנו במהותנו, של ‘טביעות האצבע’ הייחודיות שלנו בעולם הזה. בניית החזון מתחילה מהעתיד, לא מההווה. היא מתמקדת בתמונת המצב הסופית, ולא באמצעים להגיע לשם. תיאור חי של תמונת המצב הסופית נקרא חזון. זהו דבר גדול המעורר התלהבות בתוכנו ובסביבתנו. יחד עם זאת, החזון מפגיש אותנו עם הפער הקיים בין החזון לבין מציאות חיינו היום יומיים. מודעות לפער זה מהווה את נקודת הפתיחה לבניית תוכנית לפריצת דרך אשר תביא ליצירת מציאות חדשה.

החזון מאפשר לנו לדעת באיזה עולם אנחנו רוצים לחיות. הוא כלי המנחה אותנו לאן נלך, לדעת מה מנחה אותנו בדרכנו, מניע אותנו לפעול ובסופו של דבר גם עוזר לנו למצוא את הדרך איך נפעל למימושו.

חזון מתחיל בראש הארגון, במנהל שיודע מה הוא רוצה ומה הוא משרת והוא לא מצפה מהעובדים סביבו להשלים עבורו את מה שהוא עצמו איננו יודע. יש לזכור שעיצוב חזון מגדיר לא רק את אישיותו של הארגון, אלא גם את אישיותו הפרטית של המנהל, ההבנה הזאת היא בדרך כלל הצלה למנהלים שחיים כאילו הם והארגון חד הם.