כך צייר סבי בן ציון את סבא שלו

בשני הקורסים הבסיסיים שעומדים להסתיים בשבוע הבא, אנחנו עומדים בפרק התודה. המשימה: לומר תודה לאנשים שמגיעה להם תודה וטרם הודינו להם. לומר תודה? נראה פשוט וקל. זהו, שלא תמיד. האתגר שלנו הוא לעשות את זה פשוט ולומר תודה לדמויות שעשו עבורנו משהו משמעותי.

נפתח בתודה לדוד מלכנו, ששיתף אותנו בשמחתו ובתודתו ונתן לנו נוסח נפלא לומר תודה לקב”ה:”מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַה’, כָּל הָאָרֶץ. עִבְדוּ אֶת ה’ בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי ה’, הוּא אֱלֹהִים: הוּא עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ. כִּי טוֹב ה’, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ”. (תהלים פרק ק’).

השם יהודי נגזר מהשם יהודה. בשם זה גם גלום שם השם אך גם המילים הודאה, הודיה, ותודה. היות והמאמן לא רק מאמן, הוא גם מתאמן. לקחתי על עצמי, ביחד עם תלמידי הקורס, לומר תודה. תודה ראשונה אמרתי לסבא שלי, בנציון, שהיה עורך עיתון יהודי בארגנטינה, אמן ציור ורישום. הבוקר, לראשונה בחיי עשיתי לו בבית הכנסת אזכרה. לפני קריאת התורה, גמגמתי לגבאי שיש לי יאר צאייט. מעולם לא אמרתי זאת לפני כן. לפני כן כלל לא ידעתי מתי נפטר הסבא שעל שמו אני נקרא.

בדרך כלל, אין לי חשק להיכנס למסעות משפחתיים בגלויות ובשואה, עובדה שלא ידעתי, עובדה שלא הודיתי לו בחיי על כלום. בקופסת התמונות של אמא שלי שתחי’, שהשבוע אנחנו חוגגים לה 90, מצאתי תמונת מצבה של אבא שלה, סבא בנציון שלי. הגדלתי והגדלתי עד שלפתע ראיתי שיום פטירתו הוא י”ד טבת. הייתי בן 4 חודשים כאשר נפטר וכעת הוא בבואנוס איירס ואני בירושלים. אז תודה לך סבא על מתנת היצירה האמנותית שקיבלתי ממך. על הלהט הציוני שלך, שניצוץ ממנו העלה אותנו ארצה.

התודה השניה, מגיעה ממני לדבורה מנהלת המשרד והקורסים שלנו. כאן הקפדתי על ‘נוסח אמירת התודה’ על פי תורת האימון, זאת גם ההזדמנות לשתף ולומר לכם שעשינו שינוי בסדרי עבודתנו, דבורה ממשיכה איתנו בעז”ה במתכונת חדשה ואני רוצה להודות לה על כל מה שעברנו עד עתה.

דבורה, אני מבקש לומר לך תודה על כל המתנות המתוקות שנתת לי בחמש השנים המרתקות שעבדנו יחד. הסיבה המיוחדת שבגללה אני אומר לך תודה היא שנתת לי ביטחון ואמון מוחלט שאין גבול למה שאני יכול לבקש ממך. להעמיס עליך. נתת לי חופש להיות חופשי ומשוחרר לשתף אותך בכל, כולל הפחדים והחששות, בצד האורות ופרצי החיים ששטפו אותנו מתוך הפעולות והיוזמות. כי מה שנתת לי אפשר לי לעוף גבוה ורחוק, כדי להגיע פנימה ועמוק. ועל כך אני אסיר תודה לך. היתה לי זכות לעבוד איתך, לראות איך את בולעת את השטויות שלי, לאסוף אל תוכי את השטויות שלך, מבלי שזה יבלבל אותנו ויסיט אותנו מדרכנו. ה’ יברך אותך בדרכך המיוחדת ויפגיש אותנו בצמתים שמחים. תודה למשפחתך, ליחזקאל, לילדים ולהורים המיוחדים שלך, גם הם היו בין המאפשרים לדברים לצאת אל הפועל.

ועכשיו תורכם. למי שאתם רוצים לומר תודה וטרם ניצלתם את ההזדמנות.

שלכם בתודה בני

dscn2389
עוד ציור של סבא בן ציון